אסייג מאיר חברה לגינון בע"מ נ' עיריית בית שמש ואח'

החלטה

1.המבקשת הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני בנוגע להמשך העסקתה כקבלן משנה של המשיבה 2 אשר זכתה במכרז של המשיבה 1 לביצוע עבודות גינון עבורה.

2.לאחר שניתן צו זמני במעמד צד אחד, ולאר שהתקיים דיו במעמד הצדדים והוגשו תגובות מטעם המשיבות 1 ו-2, החלטתי לבטל את הצו הזמני שניתן ולדחות את הבקשה למתן סעד זמני. ואלה נימוקי:

3.אין מחלוקת על כך שההליך שבפני הוא "גלגול" מאוחר של ההליך שהתקיים בתיק בש"א 5252/09 בבית משפט השלום בירושלים, בין אותם צדדים ובאותו עניין. המבקש העלה טענות דומות לאלו המועלות בבקשה שבפני, אך חזר בו והתנצל על חלק מהן. גם הראיות שהוגשו בשתי הבקשות חופפות בחלקן.

בתיק הנ"ל התקיים דיון ביום 22.7.09, אשר הסתיים בהסכמה בין הצדדים שקיבלה תוקף של החלטת בית המשפט. במסגרת ההסכמה נקבע, בין היתר, כי עירית בית שמש מודיעה שהיא שומרת על זכויותיה וכי..." יתאפשר למבקשת להמשיך לבצע עבודות כקבלן משנה של חברת "גרין גן" (המשיבה 2) וזאת עד לסיום שנת העבודה הנוכחית דהיינו עד 31.12.09.... (פרוטוקול הדיון עמ' 16 שורות 4-6).

4.מכאן שלכל המאוחר ביום הדיון, 22.7.09, ולמעשה מוקדם יותר שכן נדרשו לכל הפחות מספר ימים להגשת הבקשה ולהמתנה לקיום הדיון, היתה המבקשת מודעת לכך שמעמדה כקבלנית משנה אינו בטוח, והיא אף נקטה בהליכים בהקשר זה. למבקשת ניתנה אורכה של מספר חודשים, עד תום שנת 2009, להיערך לקראת המצב החדש, ואם היא מעוניינת בכך – לפנות לערכאות. אולם המבקשת לא עשתה כך.

5.זאת ועוד: עובר לתום התקופה שנקבעה, במהלך חודש דצמבר 2009, התנהלה חליפת מכתבים בין הצדדים. המשיבה 2 הודיעה למבקשת במכתב מיום 22.12.09 כי היא עומדת בפני התקשרות נוספת עם המשיבה 1, וכי ככל שהמבקשת מעוניינת לשמש כקבלן משנה, עליה לפנות לעיריה ולקבל את אישורה בכתב.

למחרת היום השיב ב"כ המבקשת וטען כי בין המשיבות 1 ו-2 התקיים תיאום עמדות נגד המבקשת, וההפניה לקבלת אישור העיריה מסתירה את מעשיה הקלוקלים של המשיבה 2. ב"כ המבקשת חתם את המכתב בכך שמרשתו עומדת על זכותה להמשיך ולשמש כקבלן משנה, ואם תבחר המשיבה 2 אחרת, תיאלץ המבקשת לפנות לערכאות. הרעיון של פניה לבית המשפט חוזר גם בהמשך ההתכתבות, מסוף חודש דצמבר ותחילת חודש ינואר 2010, אשר צורפה כנספח 6 לתגובת המשיבה 2 לבקשה.

הנה כי כן, המבקשת ידעה על כך שככל הנראה תידרש לפנות לערכאות עוד לפני סיום תקופת ההתקשרות עליה הוסכם.

6.הבקשה שבפני הוגשה ביום 11.3.10. בנסיבות שתוארו, הימנעות המבקשת מלפנות לבית המשפט בסמוך לאחר אותה תכתובת, או בסמוך לפני או אחרי פקיעת האורכה עליה הסכימו הצדדים, בסוף שנת 2009, מהווה שיהוי ניכר בהגשת הבקשה. עצם ההשתהות מהווה כשלעצמה עילה לדחיית הבקשה ולהימנעות ממתן סעד זמני. במקרה זה היא אף מאפשרת למבקשת להיערך למצב החדש שנוצר. למעשה, מאס ההליכים בבקשה הקודמת שהוגשה, בחודש יולי 2009, היתה המבקשת מודעת לכך שהמשך העסקתה כקבלן משנה בסכנה, והיה עליה להיערך לכך, הן כלכלית והן משפטית.

המסקנה העולה מכל האמור היא שהמבקשת הגישה את הבקשה בשיהוי משמעותי עד כדי דחיית הבקשה.

7.על האמור לעיל יש להוסיף נימוקים נוספים: ראשית, הנזק שיגרם למבקשת אם תידחה בקשתה הוא בעיקרו נזק כספי, כתוצאה מהפסקת העסקתה כקבלן משנה. כידוע, ההלכה בנוגע לסעדים זמניים היא שנזק כספי ניתן לשיפוי בתביעה כספית, ועל כן אינו מצדיק בדרך כלל מתן סעד זמני.

שיקול נוסף לדחיית הבקשה לסעד זמני הוא הזהות בין הסעד הזמני לבין הסעד העיקרי המבוקש על ידי המבקשת. גם זה מהווה שיקול לדחיית הבקשה.

8.נוכח כל האמור אני דוחה את הבקשה למתן סעד זמני. ההחלטה מיום 11.3.10 מבוטלת.

על מנת לאפשר לצדדים להיערך להפסקת העבודה תיכנס החלטה זו לתוקף ביום 30.4.10.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תש"ע, 12 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: